שכונה

ארבע נשים נפגשות יום יום על אותו ספסל במשך שנים, חולקות חיים

ספסל ישן על המדרכה ליד הבית הוא מקום המפגש היומי של ראומה, קמר, דליה ושולה, ארבע נשים שעלו מתימן לפני למעלה משישים שנה ומתגוררות בשכונה צנועה. הספסל הוא הסלון הפתוח שלהן, המקום שבו הן מרשות לעצמן להיפתח, להשתחרר מהכעסים ומתחושות התסכול שאגרו, בו הן מצחיקות ומחזקות זו את זו. הסרט מאפשר לנו להיכנס עם הנשים לעולם שמכיל נתינה בלתי פוסקת, סולידריות ונדיבות, אך גם תסכולים ואכזבות מאי מימוש עצמי, תחושת החמצה שהולכת ונאגרת אל מול עולם שמשתנה לנגד עיניהן ושהן אינן חלק ממנו.

סרטו של אילן יגודה, זוכה פרס אמנות הקולנוע מטעם משרד התרבות, 2012

סרט על חברות ונדיבות וטוב לב וצער.
ד. ברוש, סופשבוע

"'שכונה' של יגודה מציג את החיים כמו שהם. ריאליטי במובן הלא מאסטר שפי של המילה. חף מיומרנות ומעלילה סנסציונית. הבדידות עוברת דרך הסירים שהצטמצמו כמו החיים. המוזיקה היא פס הקול של הרחוב ואין בלתו... הסרט גרם לכך שארבע הנשים כבר לא תהיינה שקופות יותר. הסרט גורם לצופיו לעצור רגע את מירוץ שיגרת היומיום,להביט באנשים שעל הספסלים, לראות את העולם, את הרחוב ואת עצמם דרך עיניהן ואולי גם ללמוד משהו מההשתקפות זו. זה כנראה הגדול שבהישגיו.
טל מילר, ידיעות אחרונות

"תמונת עולם נעלמת לא רק בתוכנה אלא בעיקר בצורתה... בשם שבחה הנצחי של הסבלנוות, בשם אהבת החיים, בשם החיוניות שבהתבוננות סובלנית בגיבורים שאינם גיבורים, אלא ראשית ואחרית דבר בני אדם שיודעים לצחוק על עצמם ועם עצמם"
ד"ר דן גבע