בסדרה מאפיונריות, סיפורה של כריסטינה הוא חריג: היא גדלה במשפחה נורמטיבית להורים דואגים ולא הגיעה למאפיה בשל קשר נישואים עם מנהיג קאמורה.
כריסטנה גילתה נטיות לאלימות, רצון לשלוט על אחרים, תאווה בלתי נגמרת לכסף (כביטוי לשליטה) וחוסר עכבות מוסריות - כבר מנעוריה.
היא מאשימה את גירושי הוריה כטריגר לכל אלה, אבל כמובן שיש מספיק מקרים אחרים של גירושים, שאינם גורמים לאף אדם לבחור בנתיב זה של אלימות, גם אם נאגר אצלו או אצלה כעס עצום כמו אצלה.
מה שמתחיל כמקרי שוד עם אקדח צעצוע, הופך אחרי צאתה מהמוסד לנערות עברייניות לקריירה כמחסלת ושומרת ראש של מנהיג מאפיה.
היא יורה בקור רוח באנשים רבים, גם כאלה שלא פגעו בה, אלא רק כי הם מהווים מכשול, בעצם היותם שייכים למשפחת פשע יריבה.
מסירותה למנהיג המפאיה כמעט עולה לה בחייה כאשר היא נקלעת לקרב יריות, בו היא מגינה עליו בגופה, עם אקדח בלבד, מול מתנקש החמוש ברובה סער.
מאוחר יותר, אותו מנהיג יסגיר אותה לרשויות וישלח אותה ל - 22 שנה בכלא. המשטרה והתביעה לא האמינו בתחילה שהיא מתנקשת עם דם על הידיים. היתה זו הבגידה של מנהיג המאפיה ("שיתוף פעולה עם הרשויות", כפי שהדבר מוגדר בסרט) ששלחה אותה לכלא לשנים כה ארוכות.
כריסטינה היא גם היחידה בין הנשים בסדרה שמתראיינת בפנים גלויות. אין לה ממה לחשוש: מעולם לא הפרה את קוד הנאמנות של המאפיה ולא הפלילה איש. כיום היא חיה כדייגת בדרום איטליה, עם בן זוגה הדייג.