קפלר - מסתערים על השמיים
סיפורו המרתק של האיש ששינה את עולם המדע
יוהנס קפלר הוא מחלוצי המדע המודרני בתחומי הפיסיקה והאסטרונומיה וחוקי קפלר שניסח השפיעו על חוקי ניוטוון שבאו לאחריהם. הוא חי ופעל במאה ה - 17 בגרמניה, אוסטריה וצ'כיה. חייו מלאי התהפוכות מתוארים בסרט זה, הכולל ראיונות לצד העמדות דרמטיות עם שחקנים ושחזורים תקופתיים המצלומים בטירות עתיקות באירופה. קפלר האמין במודל של קופרניקוס, על פי כוכבי הלכת, בהם הארץ, מקיפים את השמש, המהווה את מרכז היקום. הוא שאף לבסס תיאוריה זו והתחיל בפרסומים בגיל צעיר יחסית, בעודו מלמד תיאולוגיה. ההשכלה שקיבל, שבה היה דגש רב על דת, משכה אותו להיות כומר, אך הוא בחר לבסוף בהוראת המתמטיקה.
הרעת מצבם של הפרוטסטנטים אליהם השתייך, בעיר גראץ בה לימוד ופעל, הביאה אותו להיענות להזמנה לפעול בפראג, כמדען ויועץ במצפה הכוכבים. זוהי הנקודה בה למעשה מתחיל הסרט, משום ששם מתחילה פעילותו המדעית להמריא. בפראג, מי שאירח והזמין אותו היה טיכו בראהה, מדען דני בעל מזג חם, ששימש כמתמטיקאי הראשי של הקיסר רודולף ושהקים בברכתו את מצפה הכוכבים.
הקיסר התעניין במצפה מסיבות אחרות: הוא רצה לשפר את יכולות החיזוי של האסטרולוגים שלו. המדע פחות עניין אותו ובכלל, באותה תקופה, היה נהוג להתייחס לאסטרולוגיה ולאסטרונומיה כמקשה אחת. קפלר, שהמדע והראיות המדעיות היו נר לרגליו, היה מצד אחד אסטרולוג מיומן (הוא יצר בהזמנה יותר מ - 1000 מפות אסטרולוגיות בימי חייו), אך הוא התקשה מצפונית לספק לקיסר את מה שביקש: חיזוי העתיד באמצעות כוכבים. הוא התעקש שהחיזוי משוער בלבד וכין אין בכוחם של הכוכבים להשפיע ממש על מאורעות גשמיים בארץ ובךכ עורר את חמתו של הקיסר, שדרש שורות תחתונות נחרצות בצורת נבואות.
אחרי מותו של נותן החסות שלו ברהה, קפלר יורש את מקומו כמתמטיקאי החצר של הקיסר, יחד עם שפע הנתונים והתצפיות שצבר ברהה בימי חייו. זהו תור הזהב של יצירתו והוא מפרסם מחקר העוסק בתופעות אופטיות בגרמני השמיים, ששימש בסיס למדעי האופטיקה בהמשך ולאחר מכן, בהדרגה, את מה שנוגע כחוקי קפלר, ביניהם הקביעה שמסלולם של הכוכבים סביב השמש הוא אליפטי.
הסרט נוגע גם בחייו האישים, במאבקי האגו מול נותן החסות שלו ברהה, במאבקים פנימיים מול מדענים אחרים שפעלו עם ברהה ובחיי המשפחה מלאי המהמורות של קפלר עצמו: באירופה של אותה תקופה, בה לא היו חיסונים, צילומי רנטגן או אנטיביוטיקה, התמותה היתה גבוהה, של מבוגרים וילדים כאחד. קפלר איבד את בת זוגו וחלק מילדיו ומצא עצמו חד הורי, ללא פרנסה (עם מות הקיסר, תחתיו פעל, איבד את פרנסתו) ועם הצורך להגן על אימו, שנאשמה בכישוף, דבר שבגרמניה של אותה תקופה היה עלול להביא לגזר דין מוות עבורה.
למרות ועל אף כל הקשיים האלה, קפלר לא מפסיק לחקור ולפרסם ואך זכה להאריך ימים יחסית לאירופה של אותה תקופה, עד שנפטר בגיל 58.
הרעת מצבם של הפרוטסטנטים אליהם השתייך, בעיר גראץ בה לימוד ופעל, הביאה אותו להיענות להזמנה לפעול בפראג, כמדען ויועץ במצפה הכוכבים. זוהי הנקודה בה למעשה מתחיל הסרט, משום ששם מתחילה פעילותו המדעית להמריא. בפראג, מי שאירח והזמין אותו היה טיכו בראהה, מדען דני בעל מזג חם, ששימש כמתמטיקאי הראשי של הקיסר רודולף ושהקים בברכתו את מצפה הכוכבים.
הקיסר התעניין במצפה מסיבות אחרות: הוא רצה לשפר את יכולות החיזוי של האסטרולוגים שלו. המדע פחות עניין אותו ובכלל, באותה תקופה, היה נהוג להתייחס לאסטרולוגיה ולאסטרונומיה כמקשה אחת. קפלר, שהמדע והראיות המדעיות היו נר לרגליו, היה מצד אחד אסטרולוג מיומן (הוא יצר בהזמנה יותר מ - 1000 מפות אסטרולוגיות בימי חייו), אך הוא התקשה מצפונית לספק לקיסר את מה שביקש: חיזוי העתיד באמצעות כוכבים. הוא התעקש שהחיזוי משוער בלבד וכין אין בכוחם של הכוכבים להשפיע ממש על מאורעות גשמיים בארץ ובךכ עורר את חמתו של הקיסר, שדרש שורות תחתונות נחרצות בצורת נבואות.
אחרי מותו של נותן החסות שלו ברהה, קפלר יורש את מקומו כמתמטיקאי החצר של הקיסר, יחד עם שפע הנתונים והתצפיות שצבר ברהה בימי חייו. זהו תור הזהב של יצירתו והוא מפרסם מחקר העוסק בתופעות אופטיות בגרמני השמיים, ששימש בסיס למדעי האופטיקה בהמשך ולאחר מכן, בהדרגה, את מה שנוגע כחוקי קפלר, ביניהם הקביעה שמסלולם של הכוכבים סביב השמש הוא אליפטי.
הסרט נוגע גם בחייו האישים, במאבקי האגו מול נותן החסות שלו ברהה, במאבקים פנימיים מול מדענים אחרים שפעלו עם ברהה ובחיי המשפחה מלאי המהמורות של קפלר עצמו: באירופה של אותה תקופה, בה לא היו חיסונים, צילומי רנטגן או אנטיביוטיקה, התמותה היתה גבוהה, של מבוגרים וילדים כאחד. קפלר איבד את בת זוגו וחלק מילדיו ומצא עצמו חד הורי, ללא פרנסה (עם מות הקיסר, תחתיו פעל, איבד את פרנסתו) ועם הצורך להגן על אימו, שנאשמה בכישוף, דבר שבגרמניה של אותה תקופה היה עלול להביא לגזר דין מוות עבורה.
למרות ועל אף כל הקשיים האלה, קפלר לא מפסיק לחקור ולפרסם ואך זכה להאריך ימים יחסית לאירופה של אותה תקופה, עד שנפטר בגיל 58.
בימוי: כריסטיאן טוונטה
הפריט כבר התווסף
מסלול של כבר קיים בסל הקניות שלך!
לחצו על המשך כדי להחליף את מסלול הרכישה.
