לראות אם אני מחייכת

שש נשים מספרות על השרות שלהן בשטחים. קצינת חינוך, קצינת תנאי-שרות, סמלת מבצעים, תצפיתנית, חובשת ולוחמת - היום אזרחיות שמביטות לאחור על השרות שלהן ומקיימות חשבון נפש נוקב עם עצמן על החלטות שנעשו אז. שאלות שלא נשאלו במהלך השרות, נשאלות היום ומלוות בכאב גדול.

סרטה של תמר ירום

מסמך קולנועי יוצא דופן, אמיץ, נוקב וחד. הנשים חושפות בפני המצלמה סיפורים קשים ומטלטלים של המציאות שבה שירתו וחיו. הן עושות זאת בלי להסתתר, באומץ, בפתיחות כואבת, ובכנות שקשה להתמודד אתה..  תמר ירום יצרה שפה קולנועית מיוחדת, מדויקת, חדה ונקייה המכבדת את הגיבורות-עדות ואת הסיפור שהן מספרות.
מנימוקי חבר השופטים, פסטיבל חיפה

אי-אפשר להפריז בחשיבותו של הסרט "לראות אם אני מחייכת" .. בהתקדמותו המחושבת, בבימוי שעדינותו מדגישה את עוצמתו, מגיש הסרט כרוניקה של אובדן צלם אנוש.
שרון קנטור, עכבר העיר און ליין

״לראות אם אני מחייכת" הוא קולנוע שנוגע בטעות ובכאוס. זהו סרט מהקשים שנעשו כאן והוא מפרק קלישאות, מתבונן אל התודעה פנימה וחושף ריק קיומי.
ענת צוריה, ארץ אחרת

הופק עבור ערוץ 8, בסיוע קרן מקור

פרסים
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטים בחיפה 2007
פרס פורום היוצרים הדוקמנטרים .2008
פרס 'חביב הקהל' באידפא, אמסטרדם 2007.
פרס 'זאב הכסף' באידפא, אמסטרדם 2007.
פרס השופטים בפסטיבל הוט דוקס 2008.
פרס Magic Hour, סרט התיעודי הטוב פלנט דוק, פולין 2008.
פרס הסרט התיעודי הטוב- דוקופסט, קוסובו 2008.
פרס הסרט התיעודי הטוב - פסטיבל לזכויות אדם בוורשה 2008.
פרס הסרט התיעודי הטוב - פסטיבל מונפליה, צרפת 2008.

תמר ירום, היא במאית ותסריטאית. בין עבודותיה: כתבה וביימה את הסרט 'פנסיון פראכט', סרט עלילתי באורך מלא על פי ספרו של אהרן אפלפלד, שהוקרן בפסטיבל חיפה ובהקרנות מסחריות. כתבה וביימה את הדרמה 'חצאית דמעות' שזכתה בפרס הדרמה הטובה בפסטיבל חיפה. ביימה את הסרט התיעודי 'לראות אם אני מחייכת', שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב בפסטיבל חיפה ובפרס פורום היוצרים התיעודיים. ובעוד 12 פרסים בינלאומיים. מלמדת קולנוע במכללת מנשר. זוכת פרס אמנות הקולנוע ממשרד התרבות לשנת 2010.